כנס הלקוחות השנתי של קנט נערך השנה תחת הכותרת "חקלאות בסימן העתיד" הציג פיתוחים שונים בתחומי החקלאות וכלים שיעזרו לחקלאים בעבודה בסביבה טכנולוגית מתקדמת
בשנים האחרונות עולה בהתמדה היקף הפיצויים שמשלמת קנט לחקלאים. כך עולה מנתונים שהציג שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, בכנס השנתי של החברה. בכנס, שנערך במרכז הכנסים אווניו תחת הכותרת "חקלאות בסימן העתיד" בהשתתפות מאות חקלאים, מבוטחים וראשי המגזר החקלאי, הציג תורג'מן נתונים ולפיהם החל משנת 2013 היקף הפיצויים שמשלמת קנט למבטחיה עומד על למעלה מ-250 מיליון ₪ בכל שנה. זאת לעומת ממוצע של כ-150 מיליון ₪ פיצויים בשנים הקודמות. עוד עולה כי רק בשנה החולפת, שנת 2018, שילמה קנט לחקלאים פיצויים בהיקף של כ-300 מיליון ₪ וכבר השנה היקף הפיצויים עומד על כ-200 מיליון ₪, למרות שעדיין נותרו חודשים רבים לסיומה. "שנת 2017 הייתה אחת השנים החמות שחווינו. לעומתה שנת 2018 הייתה שנה ברוכת משקעים. גשם זה ברכה אבל באפריל 2018 חווינו גשם וברד באופן חריג והיקף הפיצויים בגין נזק זה היה כ- 100 מיליון ₪ לחקלאים". בנוגע לשנה הנוכחית, תורג'מן ציין כי שנת 2019 מסתמנת כשנה עם מגמות מעורבות. "מחד שלמנו פיצויים בגין נזקי חורף בעיקר בעקבות גשמים בצפון, ומאידך בדרום דווקא חווינה מיעוט גשמים ושילמנו 17 מיליון שקל בגין נזקי בצורת. רק בחודש מאי האחרון חווינו גל חום חזק שפגע שמטעי אבוקדו צעירים – גם כאן קנט שילמה פיצוי לחקלאים". לדבריו, מזג האוויר המתעתע פוגע ברחבי העולם. בארה"ב עקב ריבוי גשמים החקלאים לא יכלו לזרוע. מדובר בשטחי תירס וסויה בשטח הגדול ממדינת ישראל ופיצויים בהיקף של 4 מיליארד דולר. בקנדה היו נזקי ברד קשים ושטחים רבים ניזוקו. בארה"ב ובקנדה יש ביטוח של המדינה והחקלאים מבוטחים. גם בספרד ראינו נזקים גדולים השנה במגוון פירות, לחקלאים יש בטוח עם שיעורי תמיכה גבוהים. בצרפת מזג האוויר פגע בגפנים וכמות הגפן יין ירדה לפחות מ- 40% ממה שהיה בשפל ההיסטורי. באוסטרליה החקלאים חוו שיטפונות שחיסלו כחצי מיליון בעלי חיים וגרמו לנזק של 5 מיליארד דולר- נזק לא מבוטח. לדברי תורג'מן קנט מעדכנת את תכניות הביטוח בהתאם לשינויי האקלים העולמיים והשפעתם על החקלאים בארץ: "קנט נחשבת לאחת מחברות הביטוח המתקדמות בעולם ואנו ממשיכים להרחיב את הבטוחים ואת התוכניות השונות לפי השינויים להם אנו עדים" סיכם תורג'מן.
בדברים שנשאה רויטל בן נתן – דירקטורית קנט, בשם יוחנן אור, יו"ר דירקטוריון קנט שנבצר ממנו להגיע לכנס, ציין אור כי אם למישהו עוד היה ספק בנוגע להתחממות הגלובאלית והשפעותיה על מזג האוויר העולמי, נראה שהחודשים האחרונים מחקו ספק זה בשורה של אירועים קיצוניים בכל רחבי העולם. "להתחממות הגלובאלית ולאירועי מזג האוויר הקיצוני שאנו חווים ישנו גם מחיר כלכלי. היקף הפיצויים בגין נזקי מזג האוויר לחקלאים רשם בשנת 2018 עליה של כ-25% לעומת שנת 2017. במקביל, משתנה גם מפת הגידולים בארץ. לדוגמה אנו רואים קיטון מהותי בשטחי ה"אור" לעומת גידול בשטחי האבוקדו. מגמה זו מחייבת את קנט להמשיך ולעדכן את הביטוחים אותם היא מציעה מדי שנה. כיום אנו מציעים ביטוחים המכסים הרבה יותר ענפים ובסכומים יותר משמעותיים. אנחנו קשובים ללקוחות קנט ומפתחים תכניות ביטוח לצרכים המשתנים של כל ענף חקלאי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל חקלאי את ההגנה הכלכלית הטובה ביותר לתהפוכות מזג האוויר. "אני יכול להבטיח לכם כי אנו, בקנט, נמשיך לעשות ככל שביכולתנו, מול כל הגורמים הרלוונטיים, על מנת להמשיך ולהעניק לחקלאים את ההגנה הטובה ביותר, בעלויות הגיוניות. אנחנו מודעים לקשיים הכרוכים ולחשיבות הביטוח כתשומה הכרחית להבטחת עתידו הכלכלי והמשכיותו של המשק החקלאי ויציבותו".
תמי שקורי, סמנכ"ל שיווק וביטוח בקנט, שניהלה את הכנס, ציינה כי "כיום מבוטחים בקנט כ-10,000 חקלאים בכל ענפי החקלאות המבוטחים ב-24 ענפי חקלאות שונים כאשר לענפי הגידול המסורתיים נוספו בשנים האחרונות גם ביטוח לענף הצאן, וביטוח בתי אריזה כנגד הצתות בזדון". לדברי שקורי, קנט מתחדשת לא רק בביטוחים חדשים אלא גם מרחיבה את הקיימים. לדוגמא, ענף הלול, שהתחיל עם ביטוח לשלוחה אחת בלבד התפתח לשלוחות הפטם, ההטלה, הרבייה הקלה והכבדה וכן תרנגולי הודו לפיטום. היום הביטוח כולל את כל המחלות ובכללן סלמונלה וניוקאסל וגם נזקים מחנק חום וטריפה. "בענף הבקר הוספנו גם ביטוח כנגד גניבות ובענף הפירות נוסף ביטוח לחוחובה". בנוגע להשתתפות הממשלה בפרמיות הביטוח, שקורי ציינה כי " בתחילת דרכה של קנט השתתפה המדינה ב- 50% מפרמיות הביטוח בנזקי טבע וכיום ההשתתפות עומדת על 35% בנזקי טבע ו- 80% באסונות טבע".
הח"כ לשעבר ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום (אבו) וילן אמר בכנס הלקוחות השנתי של קנט כי "לקנט תפקיד מכריע בהגנה על החקלאות בישראל. קנט קיימת כבר 52 שנה. אין חקלאות בלי קנט ואין ממשלה בלי קנט. הביטוח בישראל מסובסד על ידי הממשלה בשיעור של 35% בלבד. רק לשם השוואה בארה"ב מדובר על 65%. אז אם אתם שואלים אותי מה אני רוצה. אני רוצה להיות כמו באמריקה ושהממשלה תגדיל את חלקה ל- 65%".
מאיר צור מזכ"ל תנועת המושבים אמר כי "קנט היא אחד הגופים היחידים שאנו משתתפים בו ונוטלים בו חלק. יישר כח לקנט על העשייה רבת השנים. אין ספק כי יש להגדיל את התמיכה הממשלתית בביטוח. זה נותן בטחון לחקלאות וגם למדינה. בלי בטחון זה אי אפשר לבנות חקלאות".
גם דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים בישראל הדגיש את חשיבותה של קנט והצורך לסייע למגזר החקלאי בישראל: "קנט היא קונצנזוס של כל החקלאים בישראל וכולם מבינים ומסכימים כי יש צורך בקנט חזקה ופעילה. הייצור החקלאי בישראל הוא כ- 300 מיליארד שקל. השתתפות המדינה מסתכמת ב- 200 מיליון שקל בלבד. זה לא דומה לשום מדינה מתוקנת אחרת. לא ארה"ב, לא אירופה. עלינו לשנות את ההתנהגות שלנו ולדרוש שהמדינה תסבסד יותר. מגזר החקלאות בישראל סובל מסטגנציה של 5 שנים. זה דבר רע מאוד ויש לשנות את הדברים על מנת שהחקלאות בישראל תמשיך להיות חזקה. חייבים להגדיל את הסבסוד הממשלתי ואת הסבסוד של הממשלה לקנט".
בכנס ששם השנה דגש על חדשנות בחקלאות ועל פיתוחים עתידיים בתחום שולבו הרצאות ומצגות של חברות חדשות בסגנון הרצאות 'TED'.
מיכאל דקל, מנכ"ל משותף חברת אגרידרונס, הציג בכנס את צי הרחפניים של אגרידרונס בישראל, בהם רחפן הריסוס הגדול בעולם בעל רישיון לעבודה בחקלאות. אגרידרונס היא חברת הרחפניים הראשונה שקיבלה רישיונות מרשות התעופה האזרחי ובימים אלו משתלבת בתחומי חקלאות ומסחר במשק הישראלי.
הלל שרייר מחברת ביווויז טכנולוגיות הציג את כוורות העתיד. שרייר הסביר כי ענף הכוורנות לא השתנה 150 שנה. "תארו לכם" אמר שרייר "שבחקלאות השדה עדיין היו חורשים כמו לפני 150 שנה. בכוורנות זה מה שקורה ולאור המצוקה של השנים האחרונות בענף ותמותה גדלה והולכת של דבורים והשמדת אוכלוסיות שלמות, החלטנו לבדוק את הנושא ולפתח את הכוורת החכמה".
עוד השתתפו בכנס חזאי חדשות 13, דני רופ, שדיבר על מזג האוויר, אנשים וחקלאות בסימן העתיד, ד"ר לירז לסרי, מומחית ליצירה והפצת יזמות שהרצתה על יצירת והפצת חדשנות בעידן החברתי דיגיטלי, אורי שגיא, מפקד טייסת אפאצ'י בחיל האוויר מייסד ומנכ"ל בירה אלכסנדר שסיפר את סיפרה של המבשלה שזכתה בפרסים בינלאומיים, השף רפי אהרונוביץ שהתייחס לטעם הישראלי בכפר הגלובלי, הטרנדים העתידיים במטבח העולמי קולינריה, חקלאות ומה שביניהם ולסיום הופיע המנטליסט ניר חיימוביץ שהדהים את הקהל בכל הקשור לחושים וחקלאות, והגבול הדק בכל הקשור לחקלאות העתיד ולקשר שבין חזון למציאות ובין המוחשי למטאפיזי.
באופן מסורתי, בסיומו של הכנס נספרו קולות המצביעים והוכרז על הזוכים בתחרות "הגלריה החקלאית" ה-13 של קנט: למקום ראשון הגיעה התמונה "טטריס מתפוחי אדמה" שצילם גיא שמואלי שזכה במצלמה. למקום שני הגיעה התמונה "ישיבת בוקר" של רוני בהר שזכתה בשעון דיגיטלי. למקום השלישי הגיעה התמונה "בואי נקנה רק תותים" שצילמה אירית בן צבי. על כך היא זכתה ברמקול נייד.
