בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת עירית הוד) דחתה את העתירה המנהלית שהגישו בני הזוג יוסף-יצחק ולאה טאניס, שהינם חסידי חב"ד, כנגד וועדת ההשגות, וועדת הקבלה האזורית של מועצה אזורית גליל-תחתון, והאגודה השיתופית מסד, בעניין קבלתם ליישוב מסד, בהתאם להליך הקבלה הקבוע בתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.
וועדת ההשגות דחתה את השגתם של טאניס על החלטת וועדת הקבלה האזורית, לדחות את מועמדות טאניס לקבלה ליישוב מסד, לאחר שטאניס התקשרו בהסכם לרכישת זכויות במגרש ביישוב, אחרי 5 שנות מגורים ביישוב בשכירות, וזאת בשל חוסר התאמה לחיי קהילה וחשש לפגיעה במרקם החברתי-תרבותי של היישוב.
ראשית, בית המשפט קבע כי מדובר בעתירה תיאורטית היות והסכם לרכישת הזכויות במגרש בוטל ע"י המוכרים בטרם הגשת העתירה, ובשל העובדה שטאניס אינם מתגוררים עוד ביישוב. לפיכך, קבע בית המשפט כי רק מסיבה זו ניתן לדחות את העתירה על הסף.
בית המשפט סמך ידו על החלטת וועדת ההשגות, וקבע כי לא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו. בית המשפט התרשם כי החלטת וועדת ההשגות אינה מבוססת על שיקולים שעניינם אפליה מטעמי דת או אורח חיים דתי, אלא על התרשמות מהמסכת העובדתית שעמדה בפניה, הכוללת מכתבים של תושבים רבים, ממנה עולה כי טאניס פעלו במהלך שנות מגוריהם ביישוב כשליחי חב"ד, והיו אקטיביים מאוד בפעילויות שיזמו ביישוב, עד כדי ניסיון לשנות את ציביון היישוב, דבר שגרם לפגיעה במרקם החברתי תרבותי.
לצד זאת, נקבע כי טאניס לא התערו ביישוב, לא שלחו את ילדיהם למוסדות החינוך ביישוב, פיתחו ערוץ תרומה בענייני יהדות בלבד, כאשר הם פועלים בחוסר שקיפות ביחס למטרותיהם ולא בוחנים מהם צורכי היישוב, ואף שאין בכך די כדי לדחותם, יש בכך הסבר כיצד פועלם פגע במרקם החברתי ויצר חיכוכים ומריבות, מבלי שטאניס לקחו על כך אחריות, או ניסו לתקן את הנזקים שגרמו.
בנוסף קבע בית המשפט, כי אף אם נטענת טענת אפליה על ידי העותרים, אין בכך כדי לגרום להיפוך נטל הראייה, כך שעל וועדת ההשגות להוכיח כי שיקולים מפלים הם שעמדו בבסיס ההחלטה. בית המשפט קובע בהקשר זה כי חוות דעת של השופטת חיות בעניין סבח, לפיה יש להפוך את נטל הראיה הינה אימרת אגב, שלא התקבלה על ידי שופטי הרוב, ובכל מקרה, בית המשפט קובע כי הנטל הורם, לאור הממצאים שנקבעו ע"י וועדת ההשגות.
עוד קבע בית המשפט, כי יישוב קהילתי מפתח במשך השנים מרקם חברתי-תרבותי, וגם אם אינו מוגדר בתקנון האגודה, ואף אם אין מדובר ביישוב דתי, לא ניתן לשלול קיומו של מרקם שכזה, אשר עלול להיפגע, ככל שמנסים לשנותו. מירקם זה מתייחס גם למוסדות היישוב ואופי קבלת ההחלטות בו, כאשר מי שאינו מקבל את סמכותם של מוסדות אלו, פוגע גם הוא במרקם החברתי.
באשר לוועדת ההיכרות נקבע, כי מדובר בוועדה שאין לה מעמד בחוק, ועל כן לא ניתן לתקוף את הליך ההיכרות לאור פגמים שלכאורה נפלו בו. בכל מקרה, בית המשפט קובע כי הוא סומך ידו על החלטת וועדת ההשגות שהתרשמה כי בוועדת ההיכרות היה דיון כנה בשאלת השתלבות טאניס ביישוב, וכי לא נפל פגם המצדיק התערבות בהליך זה.
לבסוף נקבע כי בית המשפט לא יתערב בנקל במסקנות וועדת ההשגות ולא יחליף את שיקול דעתה, הן בשל חזקת תקינות המעשה המנהלי, והן בשל העובדה שבנושא קבלת חברים בית המשפט נוהג במשנה זהירות.
הישוב מסד יוצג בעתירה זו על ידי משרד עו"ד מנחם גדרון
עת"מ (נצרת) 45219-01-23 טאניס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', (06.7.2023)
