פסקי דין

זוג ביקש למכור "דירת מעטפת" בבניין מגורים בפטור ממס שבח ערב כניסתו לתוקף של תיקון חוק מיסוי מקרקעין. הזוג שיפץ את הדירה, בידיעה כי הרוכש אינו מעוניין בכך, ומתוך הנחה כי הרוכש יהרוס את השיפוץ ימים ספורים לאחר שיבוצע, כפי שאכן קרה.

האם זכאי הזוג להנות מפטור ממס שבח במכירת דירה זו?  מנהל מיסוי מקרקעין השיב לשאלה זו בשלילה. החלטתו נהפכה על-ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

כב׳ המשנה לנשיאה (בדימוס) נ׳ הנדל ציין כי פרשנות סעיף 84 לחוק מובילה למסקנה כי יש לבחון שתי שאלות: האחת, האם העסקה מלאכותית, בדויה, או נועדה להפחתת מס או הימנעות ממס בלתי-נאותה? השנייה, בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם נכון להתעלם ממנה בראי תכלית החוק?

שאלות אלו נובעות מהפסיקה, מהספרות המקצועית שאומצה על-ידי הפסיקה ומפרשנות ראויה. ניתן לסבור שאין חשיבות להכרעה אם מגדירים את העניין כשני שלבים או כשלב אחד שכולל שתי שאלות. אך לנוכח התפתחות הפסיקה, וכן מבחינה אנליטית, נכון יותר להתייחס אליהם כשני שלבים, שכן התכלית של תכנון המס היא שאלה נפרדת שתיבחן רק אם ישנה עילה להתעלם ממנו.

לדעת הש׳ הנדל במועד המכירה, לאחר השיפוץ, בדירתם של המשיבים היה, מבחינה אובייקטיבית, פוטנציאל ממשי למגורי קבע. יוצא אפוא שהדירה שמכרו המשיבים היוותה במועד המכירה "דירת מגורים". אולם לפי מבחן יסודיות הטעם המסחרי, העסקה שביצעו המשיבים היא עסקה מלאכותית, במובן שבו הם למעשה מכרו דירת מעטפת ולא דירת מגורים, וכך יש למסות מכירה זו. וכי העסקה בין המשיבים לבין הרוכש הייתה אפוא, מבחינת תוכנה ומהותה הכלכליים, עסקה למכירת דירת מעטפת. משכך, על-פי סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין, המערער רשאי להתעלם מביצוע השיפוץ בדירה ולמסות את מכירת הדירה כאילו הייתה דירת מעטפת, ואין להתערב בהחלטתו לעשות כן.

לעומתו סבר הש׳ מינץ והש׳ עמית כי אמנם אין לשלול מקרים שבהם מעשה שיבצע נישום על מנת להיכנס לגדרו של פטור או הטבת מס אחרת בחקיקה ייחשב כעסקה אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה. אלא שאין זה המקרה שלפנינו. כפי שקבעה ועדת הערר, מדובר בדירה בבניין מגורים שעל פי טיבה וטבעה נועדה למגורים. השימוש היחיד המותר בה הוא שימוש למגורים, והיא נרכשה על ידי המשיבים למטרת מגורים. המחוקק התכוון להעניק פטור ממס במכירת דירת מגורים מעין זו. במילים אחרות, מתן פטור למשיבים במכירת דירתם אין בו משום עיוות של כוונת המחוקק.

והוסיף הש׳ עמית כי במקרה דנן אין הוא סבור שיש "לבודד" את פעולת השיפוץ ולהשקיף עליה בבדידותה, ואז "להקרין" ממנה על עסקת המכר באופן השולל מהדירה את עובדת היותה "דירת מגורים" בעת מכירתה. לשון אחר, בחירתם של המשיבים לשפץ את הדירה בסמוך למועד מכירתה כדי להכניסה בגדרו של הפטור, אין בה כדי לצבוע את העסקה בצבעים מלאכותיים.

והזכיר את דבריו מפס״ד אחר בנושא כי ״ …המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינהן של רשות המס אינה לפלס לעצמן את הנתיב הפרשני המוביל לגביית מס בשיעור הגבוה האפשרי, אלא לחתור לגביית מס על פי הוראות החוק ותכליתן״.

הערעור נדחה בדעת רוב כנגד דעתו החולקת של כב׳ המשנה לנשיאה (בדימוס) הש׳ הנדל.

את המשיב ייצגו עו״ד זיו שרון ועו״ד רם כספי.

ע״א 6107/20 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ׳ נירה מעין ואח׳, פס״ד מיום 19.7.22

עניינה של המרצת הפתיחה הינה טענה מטעם מרדכי אדלר (להלן: "המבקש") להארכת טווח הזמן הקבוע בתקנון משואות יצחק (להלן: "האגודה") להודעה על כינוס אסיפה כללית, כאשר האגודה מסרבת לבקשה זו עקב טווח הזמן הקבוע בתקנון.

 

ה"פ (ב״ש) 38420-11-20 אדלר נ' משואות יצחק מושב שיתופי, פס״ד מיום 20/06/21

 

 

בימים אלה ניתן בבית המשפט המחוזי צפון פסק דין חשוב שמסגרתו קיבל בית המשפט את הטענה, כי הקריטריון שנקבע ע"י האסיפה הכללית של מושב רמות, לפיו רק "בעל משפחה עם ילדים שגרים עימו, כאשר ילד אחד לפחות נמצא בגילאי המסגרות החינוכיות," יכול להיות מועמד לקבלת מגרש בהרחבת המושב, הוא קריטריון לגיטימי שאותו יכולה הייתה האגודה לקבל בשם ייעדה להבטיח את הגידול הדמוגרפי ואת המשכיות חיי הקהילה.

רק לאחרונה קיימנו בפורום היועצים המשפטיים דיון בנושא זה ואני שמח שבית המשפט קיבל את עמדת האגודה וקבע כי מדובר בקריטריון לגיטמי.

את אגודת רמות ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון-סודאי ואת המתנגדים להעדפת "משפחות עם ילדים" ייצג עו"ד רון בן מיור.

מצ"ב פסק הדין וכן תקציר ובו הנקודות החשובות כולל קביעה כי לנוכח אופיו וציביונו המיוחד של המושב, הרי שיש לאגודה שיקול דעת נרחב בעת קביעת קריטריונים להתיישבות במסגרתו ואלו אינם נגזרים מהוראות תיקון 8 לפקודת האג"ש (שחל רק על ועדות קבלה ולא על המושב).

ת"א 9561-05-22 פלד ואח' נ' רמות מושב עובדים להתיישבות, פס״ד מיום 12/7/22

חיי האגודה השיתופית מתאפיינים בקשרים רחבים ומתמשכים בין האגודה לבין חבריה וכוללים תקשורת בין מוסדות האגודה וממלאי התפקידים באגודה לבין החברים. עניינים רבים, לרבות מחלוקות בין האגודה לבין חבר האגודה, מוסדרים בהסכמים בין האגודה לבין חבר או חברים באגודה.

פסק דין שניתן לאחרונה (26.05.2022) בבית המשפט המחוזי בנצרת עוסק בסמכות מנהל קהילה לחייב את האגודה במערכת היחסים מול חבר, גם מקום שהוא סיכם אתו הסדר שונה מהקבוע בתקנון.

ת"א (נצרת) 32262-12-21  פירסטנברג נ' קבוצת גבע, פס״ד מיום 26/05/22

 

 

לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הש' נאסר  ג'השאן)  הוגשה תביעה ע"י יורשתו ובת זוגו של חבר קיבוץ נווה ים, בגדרה נטען כי על הקיבוץ לשייך דירת מגורים לתובעת. התביעה הוגשה לאחר שהבורר שדן בתביעת התובעת, קבע כי יש לשייך לחברים, ובין היתר - למנוח, נכס, בעת ביצוע הליך השיוך.

יצויין כי קיבוץ נווה ים הינו עונה להגדרה "קיבוץ מתחדש", ותקנונו כולל הוראות שונות לרבות לגבי שיוך דירות לחברים. עוד חשוב לציין כי בטרם הגשת התביעה, הורה רשם האגודות השיתופיות על פירוק הקיבוץ, ומונה לו מפרק.

התובעת פנתה למפרק מספר פעמים בדרישה לשייך לה נכס עוד בטרם הגשת התביעה, אולם המפרק השיב לה כי השיוך טרם החל, וכי הוא יחל רק לאחר שהקיבוץ ישוקם. לאחר שהתובעת פנתה בתלונה לרשם האגודות השיתופיות על כך שלא משוייך לה נכס, על אף שהליך השיוך החל, אך התלונה נדחתה ע"י עוזר רשם האגודות השיתופיות, הוגשה התביעה.

 

ת"א 16246-11-21 (מחוזי חיפה) וינקלר נ' קיבוץ נוה ים (בפירוק), פס״ד מיום 29.06.22

השאלה שבמוקד ההתדיינות נסובה סביב כללי השיוך לרישום בתים על שם חברי קיבוץ ויורשיהם בקיבוץ נאות מרדכי (להלן: "הקיבוץ"). לפנינו בקשת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דין של בימ"ש השלום בנצרת.

רע"א 8226/21 קיבוץ נאות מרדכי נגד דניאל שליידר, פס״ד מיום 27/03/22

 

 

פסק הדין עוסק בדחיית בקשה לחברות בקיבוץ שלעבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן" "הקיבוץ") בעקבות גיל המבקשים ובשאלה למי הסמכות לדון בדיון זה- לביהמ"ש או לרשם האגודות?

ת"א (מרכז) 19737-08-21 נורית כספי נגד שעלבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית, , פס״ד מיום 02/11/21

 

 

עתירה בדבר אופי הפיצויים לבעל חזקה בקרקע אשר עקב שינויי ייעודה מקרקע חקלאית לקרקע למגורים, עברה לחזקת ראשות מקרקעי ישראל.

עת"מ 68067-05-20 מגשימים כפר שיתופי נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 20/6/21

 

 

המדובר בתביעה שהינה גלגול שני, של תביעה כספית שהוגשה על ידי אגודת אמירים כגד זוג חברי אגודה בעלי זכויות במגרש בהרחבת היישוב, בגין חוב כספי כלפי האגודה. במסגרת התביעה המקורית, טענו החברים כי כיוון שהודיעו לאגודה על הפסקת החברות, אין הם חייבים בתשלומים המושתים על חברי אגודה.

בית משפט השלום אשר ישב כערכאה ראשונה דחה את טענת החברים, אשר הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובר"ע לבית המשפט העליון, ובכל הערכאות נדחתה הטענה, וזאת בין היתר בגין ההלכה שנקבעה במסגרת פסק הדין בעניין שריד (ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ), לפיו גם מי שאינם חברי אגודה מחוייבים בתשלום מיסי אגודה בשל השירותים הניתנים ע"י האגודה.

משנדחתה הבר"ע, הגישו החברים תובענה במסגרת המרצת פתיחה, ובה ביקשו כי בית המשפט יצהיר על כך שהם אינם עוד חברי אגודה, אף שהינם בעלי זכויות במגרש במשבצת מושב אמירים.

האגודה התנגדה לבקשה, וטענה כי לאור מאפייניו הייחודיים של מושב אמירים, המתבטאים בתקנון האגודה, אין לאפשר לחברים לבטל את חברותם באגודה, כל עוד הינם בעלי זכויות במקרקעין במושב, וזאת לאור החשש מפגיעה באופיו המיוחד של המושב.

רשות מקרקעי ישראל, אשר צורפה כנתבע פורמלי, טענה במסגרת תשובתה כי במסגרת חופש ההתאגדות זכותו של אדם שלא להיות חבר אגודה, ואין לקשור בין הזכות במקרקעין לבין החובה להיות חבר אגודה. עוד נטען כי סעיפי  התקנון יצרו בסיס מכוחו יכבדו החברים את אופי המקום, גם ללא היותם חברי אגודה.

ה"פ 66498-01-19 רוזנבלום ואח' נ' מושב עובדים של צמחונים ואח' (7.4.22)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.