עתירה מנהלית כנגד רשם האגודות השיתופיות וכנגד קיבוץ שדה בוקר, שעניינה בשאלה אימתי יש לרשם האגודות השיתופיות סמכות לשנות את נוסח תיקון תקנון האגודה אשר התקבל באסיפה הכללית, מבלי לקבל את אישור האסיפה הכללית לשינויים אלה.
הרקע
כידוע, ישנם שני מסלולים לתיקון תקנון אגודה שיתופית - דרך המלך, של הבאת נוסח התקנון המוצע בפני האסיפה, וככל וזה מאושר העברתו לאישור הרשם, ואפשרות נוספת, השמורה למקרים מיוחדים, של אישור נוסח התקנון מראש ע"י הרשם, ורק לאחר מכן להביאו בפני האסיפה.
בשנים 2014-2015 התקבלה באסיפה הכללית של קיבוץ שדה בוקר החלטה על תיקון התקנון, ולאחר מכן פנה הקיבוץ לרשם האגודות השיתופיות, על מנת שיאשר את התיקון.
גורמי הרשם העבירו הערות לנוסח התיקון שהתקבל באסיפה, ולאחר שגורמי הקיבוץ תיקנו את הנוסח בהתאם להערות - אושר התיקון לרישום.
במקרה שלפנינו, אחד החברים עתר לביהמ"ש כנגד הקיבוץ וכנגד רשם האגודות השיתופיות, וטען, בין היתר, כי התיקונים שבוצעו בעקבות הערות הרשם היו תיקונים מהותיים, כך שהיתה חובה להעלותם בפני האסיפה הכללית מחדש.
דיון והכרעה
בית המשפט סקר את ההוראות החוקיות הנוגעות לנושא של שינוי התקנון באגודות, כדי להכריע האם במקרה זה פעלו גורמי הרשם בהתאם לסמכות המוקנית לביצוע תיקונים מהנוסח שהובא ואושר באסיפה הכללית או שמא חרגו מסמכותם.
כאן המקום לציין, כי הבסיס להליך זה של שינוי הנוסח שאושר באסיפה, המקובל מאוד בהליכי שינוי תקנון באגודות, נסמך על הוראות תקנה 7(ה) לתקנות האגודות השיתופיות (יסוד) ולפיה מגישי הבקשה לתיקון התקנון לרשם "רשאים על פי דרישת הרשם להכניס בנוסח התיקון לתקנות האגודה שינויי נוסח וסגנון שאינם משנים את מהות הענין".
עמדת הרשם בהליך היתה, שלא רק שינויי נוסח וסגנון שאינם משנים את מהות העניין הוא רשאי לאשר בלא אישור האסיפה, אלא גם שינויים המחוייבים על פי דין התקבלה באופן חלקי, תוך שבית המשפט אבחן בין מצב של השמטת חלקים המנוגדים לדין אשר הינו בסמכות הרשם, לבין הצעת ניסוח חדש תחת הניסוח שלא ניתן לרושמו מפאת היותו נוגד את הדין – אשר ככלל יצריך את אישור האסיפה (למעט אם מדובר גם כן, בשינוי נוסח וסגנון שאינו משנה את מהות העניין).
כך לדוגמא, באם נקבע באסיפה שחברים חדשים לא יוכלו להשתתף באסיפות הכלליות העוסקות בעניינים הנוגעים לזכיותיהם וחובותיהם של החברים הותיקים, קביעה המנוגדת לדין, נדרש יהיה לאשר באסיפת הכללית מהו ההסדר החליפי שייקבע מבין מספר אפשרויות חוקיות לפתרון.
לאור התנאים האמורים לעיל, בחן בית המשפט שישה תיקונים לגביהם טען העותר כי הם חורגים מגדר סמכותו של הרשם, ומצא כי בעוד שארבעה מבין התיקונים שבוצעו נעשו בסמכות, בשניים מהם אכן חרג הרשם מסמכותו, כיוון והתיקון אותו הציע לתקנון בחר אחת מבין האופציות החוקיות בהן יכול היה הקיבוץ לבחור, ומשכך נדרש היה לאשר תיקונים אלה באסיפה.
לאור האמור, קבע בית המשפט, כי הסעד הניתן הינו בטלות יחסית של הסעיפים האמורים, בטלות אשר תתבצע באופן הבא: ככל ותתכנס האסיפה בחצי השנה הקרובה ותאשר את השינויים יראו את השינויים כחלק מנוסח התקנון, ככל ולא יאושרו הסעיפים הם יתבטלו באופן אוטומטי.
סיכום
העתירה התקבלה בחלקה, בנסיבות אלו נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
עת"מ )(ירושלים) 28639-06-19 פלוני נ' רשם האגודות השיתופיות , פס״ד מיום 28/12/20
