לפני מספר שבועות הודענו כי אגף חוכרים לדורות ברשות מקרקעי ישראל החליטה לתקן באופן מהותי את כללי ההורשה שהיו נהוגים עד כה בכל הקשור לנחלות
מהות השינוי : בוטלה העברת הזכויות האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה. מעתה ואילך תתבצע העברת הזכויות במקרה פטירה עפ"י צוואה או עפ"י דיני הירושה בכפוף למגבלות המפורטות בחוזה החכירה.
ראוי להדגיש כי סעיף 114 לחוק הירושה מתייחס באופן ספציפי לנחלה שקובע כי:
- משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.
- באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
- היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
- היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך כדין יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.
הכללים החדשים מופיעים בסעיף 15 לחוזה החכירה לדורות לחלקה א' של הנחלה, כדלקמן:
- במקרה של פטירת החוכר יועברו כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין. היו מספר יורשים לנחלה, כי אז תעבורנה הזכויות לאחד היורשים שהוסכם ע"י שאר היורשים או שאושר ע"י בית המשפט כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה.
- אדם שיהיה זכאי לקבל זכויות במוחכר בהתאם לסעיף זה, יהיה חייב לעמוד בתנאים הקבועים בהחלטות המועצה ונהלי הרשות התקפים. לא עמד בתנאים אלה, יהיה חייב להעביר את הזכויות שקיבל למי שיהיה כשיר לפי חוזה זה ולפי החלטות המועצה לקבל את זכויות החכירה במוחכר.
- הסכמת הרשות להעברת הזכויות כאמור תהיה כפופה לאמור בסעיף 13 לחוזה החכירה (איסור פיצול נחלה) וליתר תנאי חוזה החכירה.
מדובר בשינוי משמעותי המחייב חשיבה בכל משפחה שלה זכויות בנחלה או שאחד מבניה או בנותיה נקבע כבן ממשיך על פי דין, ובדגש על פי דין!.
רשות מקרקעי ישראל מכירה בעובדה שאין לה בשלב זה פתרון הולם לסוגיית הבן הממשיך ככל שזה נוגע למינויים שנעשו כדין במושבי העובדים בדרך כלל (באגודות המוגדרות כ"כפר שיתופי" בדרך כלל אין בתקנון מינוי של בן ממשיך).
אחת הדרכים המומלצות להתמודדות עם מצב שבו ההורה הנותר בחיים יהיה חשוף לדרישות של יורשים אחרים למימוש ירושתם בנחלה הוא להכין צוואה הדדית שתבטיח את הסכמתם ההדדית של שני בני הזוג להעברת הזכויות לנותר בחיים בשלמות ולמימוש הצוואה רק לאחר לכתו של בן הזוג השני ליורשים וזאת כפי שקבעו בני הזוג בצוואתם ההדדית.
סעיף 114 לחוק הירושה כפי ניתן לראות מבטיח העדפה לבן הזוג שנותר בחיים, אך עליו לפצות יורשים אחרים במידה ואין צוואה המסדירה זאת.
אין ספק ששינוי כללי ההורשה עלול לעורר בעיות קשות בעיקר בנושא הבן הממשיך, במקום בו הוא מונה כדין וכן במצב שבו נכתבה צוואה המתייחסת להסדרים חוזיים קודמים שבהם סעיף ההורשה נוסח באופן המבטיח את בן הזוג הנותר בחיים.
בוודאי קיימים גם מצבים שבהם בעלי הזכויות בנחלה, גם אם עדיין בחיים הם כבר לא מסוגלים בשל מצבם הבריאותי לתקן את הצוואה או לכתוב צוואה זאת בשל הנסיבות החדשות שנוצרו.
שינויים בכללים יכולים להיעשות מעתה ואילך, אך שינויים בכללי ההורשה כפי שציינתי ואשר יש בהם כדי להשליך על העבר יעוררו מאבקים משפטיים שרשות מקרקעי ישראל תידרש להם ואף עשויה אף להיות נתבעת זאת בשל נזק שעלול להיגרם ליורשים.
סעיף 22 לחוק הפרשנות , תשמ"א-1981 קובע בעניין ביטולו של דין את הדברים הבאים:
ביטולו של דין אין כוחו יפה –
(1) להחיות דבר שלא היה לו תוקף בשעה שהביטול נכנס לתקפו;
(2) להשפיע על פעולה קודמת של הדין המבוטל או על מה שנעשה לפיו;
(3) להשפיע על זכות או חיוב שלפי הדין המבוטל.
על רשות מקרקעי ישראל לקבוע הוראות מעבר שיבטיחו את המצבים שאינם ברי תיקון ולתת לכך ביטוי בחוזה.
בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לעורכי דין המתמחים באגודות שיתופיות על מנת לבדוק את המצב הייחודי בנחלה, זאת על מנת להבטיח שכוונת בעלי הזכויות המורשים בנחלה תמומש
אנו עומדים לרשותכם להבהרות
ב ב ר כ ה,
דודו קוכמן
מזכ"ל האיחוד החקלאי