בתאריך 25.3.2020 פורסמו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר), התש"פ- 2020.

התקנות קובעות הארכה של מועדים החל מ- 15.3.2020 ועד לתום 60 יום ממועד פרסום התקנות (="התקופה הקובעת"), וזאת ביחס לכל המועדים שנקבעו בחיקוקים כמפורט להלן

מושב נתבע לשלם היטל השבחה בגין שינוי יעוד של מקרקעין הכלולים בחוזה המשבצת (במקרה זה חוזה משולש, הכולל את הסוכנות היהודית), שהיו ביעוד ציבורי ולא חקלאי, ליעוד של תחנת תדלוק. התחנה נבנתה על ידי תאגיד בשליטת המושב.

המקרה הגיע לדיון בבית המשפט העליון.

היטל השבחה הינו היטל החל מכוח חוק התכנון והבניה החל במקרה של השבחת מקרקעין.

התוספת השלישית לחוק קובעת כי השבחה הינה  "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

כן נקבע כי " היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל" (ההדגשה שלי, ח.ש.).

בר"מ 8432/18, הועדה המקומית מעלות תרשיחא נ' אזרך איזולדה, מעונה מושב עובדים להתישבות. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט פוגלמן, בהרכב עם כבוד השופטים ברק-ארז ומזוז.

ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

מפלס הכנרת עולה אך גשמי החורף גורמים גם לנזקים, כדוגמת מיטלטלין שניזוקו מהצפה, עצים שנפלו על רכבים וכולי.

באילו מקרים הקיבוץ או המושב אחראים לפצות בגין נזקי סערה?

האם על האגודה שהינה ספק מים להפחית את החיוב בגין צריכה שנובעת מנזילה סמויה אצל צרכן במושב?

לאחרונה נשמעו ונכתבו דעות שונות לגבי נושא זה.

החכרת קרקע למטרת תעסוקה בישוב החקלאי נעשית במספר תנאים מיוחדים הבאים להגביל את היקף העסקאות ואת אופן עריכתן (כיום פרק 8.12 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לשעבר החלטות כגון 717, 949, 1455, 1560).

אחד התנאים המגבילים הינו כי הקרקע תוחכר לאגודת הישוב או לתאגיד בשליטתה, כאשר שליטה מוגדרת, בין היתר, בהיותה של האגודה בעלת לפחות 26% מההון בתאגיד.

תנאי זה נועד להביא ליצירת עסקאות "תשואה" אשר יבטיחו לאגודה מהמקרקעין הכנסה שוטפת, לאורך שנים, להבדיל מעסקאות מכר חד פעמיות.

מה משמעות תנאי זה במצב בו התאגיד נקלע לקשיים?

 פר"ק 1764/01, יזהר קנה מנהל מיוחד ואח' נ' אילנות פרוייקטים תיירותיים בע"מ.

ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

שנתיים לאחר שבית המשפט העליון הכריע בנוגע לחובת תשלום לאגודה שיתופית במקרה בו חבר האגודה הפסיק חברותו (ע"א2853/16, ע"א 2890/16 12568-03-1 משעלי ואח' נגד מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, "עניין שריד", וראו חוזר משרדנו 17/17 מחודש נובמבר 2017), נדרשה לנושא גם מנהלת מחלקת הבוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד דנה ביאלר.

תב' 2624/27/2016, טל אל ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ נ' אזרך איזולדה, בפני מנהלת מחלקת בוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות.

חוזר מס׳ 14/19 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

הכלל הבסיסי בנוגע להקצאת קרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל הוא כי קרקע תוקצה במכרז בלבד (חוק חובת המכרזים תשנ"ב, 1992, להלן: "החוק"). ניתן להקצות קרקע בפטור ממכרז רק במספר מוגבל של חריגים הקבועים בחוק ובתקנותיו.

מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל מגבילות את זכויותיו של מי שקיבל בפטור ממכרז וזאת על מנת להבטיח את מטרות מתן הפטור החריג.

קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל קובע מגבלות כאלו, בין היתר על העברת זכויות וכן על שינוי שימוש ממטרת החכירה בהסכם החכירה.

מתי יכול מי שזכה בפטור ממכרז לחרוג מהמגבלות?

חוזר מס׳ 12/19 של משד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

לאחרונה הוציאה הנהלת רמ"י הנחיות פנימיות מעודכנות (להלן: "ההנחיות") הנוגעות לחתימת רמ"י על היתרי בניה לחברים בקיבוצים (ומושבים שיתופיים) וזאת בעקבות אישורה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1582 בעניין "בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים- הסדר הביניים" (להלן: "ההחלטה").

ההנחיות עוסקות הן בקיבוצים אשר החליטו על שיוך דירות, והן בקיבוצים שלא החליטו על שיוך ואינם נכללים בהסדר הביניים, כפי שיפורט בהמשך.

כמו כן, ההנחיות כוללות גם תצהירים מעודכנים עבור המקרים הרלבנטיים.

חוק יסוד מקרקעי ישראל קובע את העיקרון שלא תועבר הבעלות במקרקעי ישראל, שהם מקרקעין המצויים בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת. יחד עם זאת נקבע פתח למכירת מקרקעי ישראל באמצעות חוק.

חוק מקרקעי ישראל קובע סוגים שונים של עסקאות שחוק היסוד לא חל עליהם, דהיינו שניתן להעביר בהם קרקעות לבעלות פרטית.

את פירוט המצבים בהם רשות מקרקעי ישראל יכולה להעביר בעלות בקרקעות קבעה מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 1549 המתייחסת להעברות בעלות במגזר התעסוקה והמגורים, בתשלום וללא תשלום. להלן עיקריה.

לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, הקובע מה "רף הכניסה לבית המשפט" של חוכרים המעוניינים להוכיח, כי הם זכאים לזכויות נוספות לאלו המוענקות לחוכרים בחוזי החכירה האחידים ובהחלטות ונוהלי מועצת ורשות מקרקעי ישראל.

פסק דין הינו בערעור על פס"ד של כבוד בית המשפט המחוזי, אשר דחה את טענותיהם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא לזכויות עודפות ביחס לחוזים הנהוגים ברמ"י ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. הזכויות שהתבקשו הינן זכויות בעלות או זכות הקרובה לבעלות ביחס לשטח החכירה המקורי של הישובים.

בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אולם מצא להוסיף מספר דברי הבהרה ביחס למשמעותה ותחום מחייתה של פסקה 34 לפסק הדין "שיח חדש" (הידוע גם כ"בג"ץ הקרקעות" ו"בג"ץ הקשת המזרחית"), אשר נתנה, לכאורה, פתח לישובים בעלי טענות לזכויות מיוחדות בקרקעותיהם לפנות לבתי המשפט ולהוכיח אותן.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה ואח' כנגד קק"ל ואח, פס״ד מיום 05/03/19