האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
התחושה שאיתה הולכים קיבוצניקים רבים בתקופה האחרונה היא שהם האליטה הישנה. ובעקבות זאת – הממשלה ותומכיה – שונאים אותם.
יפעת מור, קיבוצניקית מתל יוסף כתבה על זה פוסט מרתק, שצבר תאוצה ברשת, הבוקר היא באה לאולפן להקריא אותו
מתכנית הבוקר של קשת
ראיון של מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, במסגרת התוכנית של מיכאל מירו ״בדרך אל הטבע״ ברשת ב׳ מיום 30/07/16.
בראיון מסביר דודו כי אין תכנית מסודרת באקדמיה ללימוד המרחב הכפרי בארץ.
הכרעה בערעור בעלי זכויות במקרקעין שלאורך דרך 431 בעניין שומה מכרעת לפיצוי בגין ירידת ערך
28 יול 2016הכרעה בערעור בעלי זכויות במקרקעין שלאורך דרך 431 בעניין שומה מכרעת לפיצוי בגין ירידת ערך בית המשפט הכריע בערעור שהגישו בעלי זכויות במקרקעין שלאורך תוואי דרך 431 על החלטת הועדה וועדת ערר מחוז מרכז לדחות את ערעורם על החלטת שמאית מכריעה אשר קבעה את שיעור הפגיעה בקרקעותיהם.
נקבע כי השמאית המכריעה נקטה בשיטת ההשוואה ומדובר בקביעה והסקת מסקנות ביחס לעניין שמאי מובהק בו בית המשפט לא יטה להתערב. המערערים הינם בעלי זכויות במקרקעין לאורך תוואי דרך 431. בשנת 2000 פורסם צו הפקעה, במסגרתו אישר שר התחבורה לתפוס חלק ניכר מהמקרקעין. מטרת התכנית הינה תכנון תוואי משותף לדרך פרברית מהירה מספר 431 (קטע מערבי) מסילות ברזל ומעבר קווי חשמל ראשיים.
עמנ (מחוז מרכז) 41055-09-13 צבי קופרלי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ראשל"צ, פס״ד מיום 23/06/2016
הצורך במדריך התעורר בעקבות הכנתן של תכניות מתאר רבות לוועדות מקומיות, שהחלקה זה מכבר ביוזמה של מנהל התכנון במשרד הפנים. כמו כן ישנן רשויות מקומיות שיוזמות את הכנתן של תכניות מתאר מקומיות עדכניות כחלק משאיפתן להגיע לעצמאות תכנונית ולהיות מוסכמת לאשר תכניות מפורטות בתחומן. מדריך זה מתייחס בעיקרו לתהליך של הכנת תכנית מתארית לשטח של רשות מקומית /מועצה אזוכית כולה או לחלק עיקרי ממנה.
ראיון של מזכ״ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן, בתוכנית רדיו בגל״צ שנוגעת בכמה נושאים לרבות הנושא הנ״ל
- הצגת הבעיה: משרד החקלאות שם לנגד עיניו את חיזוק המשק המשפחתי. אחת הבעיות של המשקים המשפחתיים הינה כח המיקוח הקטן. התארגנויות של משקים חקלאיים יכולות להוות פתרון, אך יש אתגרים להקמתן וקיומן לאורך זמן.
- מטרות המחקר: לבחון מגמות בהתארגנות משקים, לזהות גורמים להצלחה של התארגנויות חקלאים, וכלי מדיניות לעידוד התארגנויות חקלאים אותם יכול משרד החקלאות ליישם. לבחון מגמות במשקים משפחתיים בענף ההדרים.
- שיטות העבודה: בדיקה של 14 התארגנויות חקלאים מצליחות בענפים שונים, באמצעות ראיונות עומק עם אנשי הארגון ועם חקלאים החברים בו. באמצעות ניתוח סטטיסטי של נתוני בתי אריזה- בדיקה של היבול לדונם ואיכות הפרי במשקים בעלי גדלים שונים בענף ההדרים, במטרה לזהות יתרונות לגודל.
- תוצאות עיקריות: בדיקת התארגנויות חקלאים: גורמי ההצלחה של התארגנויות הם: השענות על ארגונים קיימים תוך הרחבת תחום הפעילות לנושאי שיווק; בעלות על נכסים משותפים; מקורות הכנסה קבועים המאפשרים העסקת עובדים בשכר; עיסוק בשיווק ולא ברכישת תשומות או אשראי; בעלות וחברות של חקלאים בלבד ללא גורמים עסקיים אחרים; ותשומת לב לנושא האמון- שקיפות, ופעולה לפי כללים מוגדרים מראש.
יעילות הייצור בענף הפרדס: לא נמצאו יתרונות לגודל מבחינת כמות היבול לדונם. לפרדסים הגדולים גם אין יתרון מבחינת איכות הפרי. כלומר יש קיימות כלכלית לפרדסים קטנים. עם זאת, נמצא כי משקים משפחתיים, ללא קשר לגודלם, פחות יעילים ממשקים לא-משפחתיים.
המחקר בוצע על ידי לירון אמדור, טל שחור - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, משה בן שחר - מרכז חקלאי העמק
המחקר מומן על ידי קרן המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר