מידע בנושא משק עזר

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של  המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים (כלומר עד ליום 2.9.2024).

ביום 24.7.2024 התקיים דיון בועדה לשמירת הסביבה החופית במסגרתו הוצג תיקון מספר 5 לתמ"א 35 שמהותו, עיבוי הבינוי למגורים ביישובים הכפריים בתחום הבינוי הקיים, תוך מטרה להביא לייעול השימוש בקרקע. הוצגו בפני הוועדה דוגמאות ליישובים לאורך הים התיכון באזורי תכנון שונים ולאורך הכנרת תוך התייחסות לשינוי המוצע בתמ"א ביחס לעקרונות תמ"א 35 המאושרת.

הוועדה החליטה לאשר את התוכנית ודרשה את התיקונים הבאים

בעלי זכויות במגרשים במושבים ובקיבוצים המעוניינים להעביר את הזכויות במגרש אשר בבעלותם נדרשים לקחת בחשבון מספר שיקולים שיש בהם השלכות כלכליות משמעותיות.

בעל זכויות במגרש אשר הוקצה על ידי המנהל, נדרש לבניית בית על המגרש בהתאם לפרק הזמן הקבוע בהסכם הפיתוח (לרוב מוערך בכ-4 שנים מיום אישור העסקה ברמ"י). במידה ובעל הזכויות במגרש לא יבנה את ביתו על המגרש תוך פרק הזמן שהוקצב לו, יידרש בעל הזכויות לשלם קנסות בגין מתן אורכה לסיום בניית הבית ובמקרים קיצוניים יוכל המנהל אף לבטל את העסקה ולקבל את המגרש בחזרה.

נקודה נוספת אותה יש לקחת בחשבון, היא הגבלת העברת זכויות שקיימת על מגרשים שהוקצו בפטור ממכרז. בעל זכויות שבנה את ביתו על המגרש בהתאם להסכם הפיתוח, יידרש להמתין 5 שנים מסיום הבניה (סיום בניה על פי המנהל הוא סיום בניית שלד וגג) בכדי למכור את המגרש וזאת בכדי להימנע מתשלומים נוספים למנהל.

בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים.

ההוראות ביחס להסדרת הזכויות במשקי העזר קבועות בפרק משנה 8.14 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שקיבל תוקף בחודש אפריל 2019 לאחר ביטול 1600 החלטות המועצה.
תהליכי העבודה לביצוע תהליך היוון, מכר משקי עזר, פיצול מגרשים, תוספת בניה, שינויי ייעוד, מוסדרים בנוהל עבודה B37.09 "פעולות במשקי עזר".

בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים, כפי שיורחב להלן.

משקי העזר במושבים הינם בעלי מעמד מיוחד ושונה מזה של הנחלות במספר נקודות עיקריות אותן נפרט בהמשך.

מספר הנחלות ברחבי הארץ עומד על עשרות אלפים לעומת מספר משקי העזר שהוא נמוך משמעותית ועומד על אלפים בודדים (כ –  2000 משקי עזר).

משק עזר "נולד" בדרך של גריעת השטחים החקלאים של הנחלה ממתיישב שעיקר עיסוקו ופרנסתו לא היו מהמשק החקלאי. במקרים אלו בהם הפרנסה לא הייתה מהמשק החקלאי, נגרעו מהמתיישב השטחים החקלאים של הנחלה ויותר מכך, רשות מקרקעי ישראל אף קבעה זכויות בניה מצומצמות יותר משל נחלה, היינו מבנה אחד בלבד בשטח של 160 מ"ר, בהמשך נסקור את המצב דהיום.

קובץ הנחיות מחייבות שמעדכן את הנוהל שפורסם ב 11/2/19. הוראותיו גוברות על כל הוראה קודמת.

נוהל מס׳ 37.2B של רשות מקרקעי ישראל  (ת.פ. 13/05/2019)

שימושים חורגים וחריגות בניה הם סכנה ברורה ומידית שמאיימת על בעלי נחלות, משקי עזר, מגרשים מקצועיים ובתים בהרחבות במושבים, שיש להכיר אותה, להפנים אותה ולא להתעלם ממנה ויפה שעה אחת קודם! 

ביום ג׳ 03/07/18 התקיים ביוזמת האיחוד החקלאי יום עיון בנושא משקי עזר לאור החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521.

בעקבות החלטה נוספת של רמ"י הפוגעת במשקי העזר הוקמה עמותה שתאבק לשיוויון זכויותיהם.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 מהסתיו האחרון שמנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר כמו גם החלטת הולנת"ע לאפשר תוספת יחידת מגורים למשקי העזר באישור וועדה מחוזית עוררו את בעלי משקי העזר להתארגן ולממש על זכויותיהם.

משקי העזר שהוקמו לפני שנים רבות באו כדי לענות על צורך לפרנסה חלקית למי שפרנסתו העיקרית לא הייתה מהמשק החקלאי וזאת בשונה מנחלה חקלאית ולכן הם נקראו משקי עזר וגודלם נע בין כדונם ולעיתים אף חמישה דונם ויותר. משקי עזר הוקמו גם באזורים עירוניים וגם בהתיישבות הכפרית.   במושבים ובכפרים השיתופים הם בדרך כלל בודדים אך יש ישובים שבהם משקי העזר הם רבים כמו גיבתון, גני-עם, קידרון, בוסתן הגליל, ניר צבי, כפר סירקין וכו'.

זכויותיהם ומעמדם של החוכרים במשק עזר השתנה במהלך השנים כאשר ללא כל הצדקה הופלו בעלי זכויות במשק העזר באזור הכפרי בעוד אחיהם בעלי זכויות באזור העירוני זכו בהטבות מפליגות עת נעשה שינוי ייעוד בקרקע.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 שפורסמה בימים אלה מנסה לתקן במעט את המצב ולצמצם את ההטבות המפליגות שמהם נהנו בעלי זכויות במשקי עזר במגזר העירוני על ידי הגבלתם ולמעשה זו פעם ראשונה שהחלטה בעניין משקי עזר עושה הבחנה בין חוכרים בישוב חקלאי לחוכרים בישוב עירוני.

כבר בתחילה נאמר כי בעל זכויות במשק עזר יכול להמשיך להחזיק בזכויותיו ללא כל שינוי ובכלל זה לשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בחוזה.    ברור כי בעלי זכויות במשק עזר שנדרשים לשלם 1% לשנה, קרי לעיתים עשרות אלפי ₪ לשנה יעדיפו לרכוש זכויות מהוונות וגם לכך יש מענה בהחלטה.