המשרדים דורשים מיושבי ראש הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ומהנדסי הערים לפעול לטיפול בעודפי עפר באופן שימנע פעולות אסורות בקרקע חקלאית ובשטחים הפתוחים כך שתימנע פגיעה בסביבה ובחקלאות
השלכת עודפי עפר פוגעת הן בסביבה והן בחקלאות • כמות העפר הממוצעת הנוצרת בארץ מידי שנה עומדת על כ-10 מיליון מ"ק, פי שניים מכמות הפסולת הביתית השנתית המיוצרת במדינת ישראל ופי שניים מכמות פסולת הבנייה השנתית • בעת הגשת תכניות מפורטות יידרשו היזמים להציג פתרון מעשי לעודפי עפר כחלק מהתנאים להיתר בנייה
סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת סביבה, אלעד עמיחי: "השלכת עודפי עפר בשטחים החקלאיים והפתוחים פוגעת בסביבה, בחקלאות ובמסדרונות האקולוגים. אנו רואים בחומרה עבירות אלו ונפעל למיגור התופעה בשיתוף עם משרד החקלאות, מוסדות התכנון וכלל הגורמים הרלוונטיים"
מנהל אגף בכיר הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רענן אמויאל: "השלכת עודפי עפר פוגעת בקרקע החקלאית, בפוטנציאל ייצור המזון ובמשטר הניקוז. יש להבטיח כי האצת הפיתוח במרחב הבנוי וקידום התשתיות, לא יעשו על חשבון השטחים החקלאיים"
סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וחינוך קהילה במשרד להגנת סביבה, אלעד עמיחי, ומנהל אגף בכיר הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רענן אמויאל, פנו ליושבי ראש הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ומהנדסי הערים לפעול לטיפול בעודפי עפר באופן שימנע פעולות אסורות בקרקע חקלאית ובשטחים הפתוחים כך שתימנע פגיעה בסביבה ובחקלאות.
בשנים האחרונות התגברה תופעת השלכת עודפי העפר בשטחים החקלאיים והפתוחים בשולי הערים ובמרחב הכפרי. תופעה זו מתקיימת לא פעם בשיתוף פעולה עם בעלי וחוכרי הקרקעות, אשר מאפשרים את השלכת העפר בשטחם מסיבות שונות. השטחים החקלאיים במדינת ישראל מהווים חלק מרצף השטחים הפתוחים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה רואים חשיבות עליונה בשמירה על שטחים אלו כשטח חקלאי מתפקד. משאב הקרקע החקלאית נמצא במחסור ומתמודד עם תחרות גוברת ואיומים רבים, הן במרכז והן בפריפריה, ומשימת ההגנה עליו דורשת שיתוף פעולה מצד כל הגורמים האמונים על שמירתו. משרד החקלאות ופיתוח הכפר שם לו למטרה עליונה לפעול לשימור הייצור החקלאי וביטחון המזון במדינת ישראל. משימה זו דורשת בראש ובראשונה שמירה על אמצעי הייצור המרכזי שהוא הקרקע החקלאית. המשרד להגנת הסביבה חרט על דיגלו, בין שלל משימותיו, את ההגנה על השטחים הפתוחים במדינת ישראל הכוללים קרקע חקלאית והמרחב החקלאי.
בעת האחרונה מתגברת תופעה של סילוק עודפי עפר שלפעמים מעורבים עם פסולת בנייה וחומרים מזהמים לשטחים חקלאיים ושטחים פתוחים בניגוד לחוק. תופעה זו מתקיימת בכלל אזורי הארץ, נוגעת לכלל המרחב החקלאי, ונזקה רב. עיקרם של עודפי עפר הם תוצאה של עבודות פיתוח למגורים ותשתיות. כמות העפר הממוצעת הנוצרת בארץ מידי שנה עומדת על כ-10 מיליון מ"ק, פי שניים מכמות הפסולת הביתית השנתית המיוצרת במדינת ישראל ופי שניים מכמות פסולת הבנייה השנתית. עודפים אלו מגוונים במקורם, באיכותם וביכולת לנצלם לשימושים נוספים. עודפים אלו נוצרים ומטופלים באופן מבוזר ביותר – בכל עיר וישוב, בכל פרויקט תשתיתי לגופו ועל ידי מספר רב של קבלנים וקבלני משנה. על פי הערכות, כ-4 מיליון מ"ק מהעפר השנתי הנוצר אינו מנוצל או אינו מאפשר שימוש חוזר ויש לסלקו. סילוקם של עודפים אלו לקרקע חקלאית, פוגע בשטח החקלאי הפתוח, בייצור החקלאי ובקרקע במגוון אופנים: כיסוי קרקע פורייה בקרקעות שוליות ועיקור פוטנציאל השימוש החקלאי בה, העברת קרקע מזוהמת וסילוקה באופן פיראטי, פגיעה נופית בשטחים פתוחים וערכיים ופגיעה במשטר הנגר וגרימת הצפות כתוצאה מאטימת קרקעות מחלחלות, סתימת אפיקי זרימה, פיזור בפשטי הצפה טבעיים ועוד.
בפניית המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר ליושבי ראש וועדות התכנון ומהנדסי ואדריכלי הערים והרשויות המקומיות, הובהרו הפעולות המותרות בקרקע חקלאית, במטרה למנוע השלכות עודפי עפר באופן לא חוקי שפוגע בסביבה ובשטחים החקלאיים. המשרדים הדגישו, כי כל פעולה בקרקע דורשת היתר, כאשר סייגים לכך קבועים בחוק ובתקנות התכנון והבנייה על עדכוניהם השונים. שינוי פני הקרקע שאינו תואם את החוק, לרבות עירום, חפירה ומילוי - ובכלל זה הבאת אדמה, או עפר זר לשטח, מהוות פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המותר על פי חוק התכנון והבנייה והתקנות שתוקנו לו.
שימוש בעודפי עפר במרחב החקלאי, לרבות חלקות א' במושבים, יתאפשר רק במקרים שבהם קיים צורך חקלאי אמיתי ומוכח. על מנת לוודא כי קיים צורך כזה - בקשות אלו יבחנו מקצועית בהתאם לנהלי האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ועל הפעולה להיעשות ביידוע ותיאום עם מחוזות משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
בכל הנוגע לייצור עודפי העפר, חידדו המשרדים כי בעת הגשת תכניות מפורטות יידרשו היזמים להציג פתרון מעשי לעודפי עפר כחלק מהתנאים להיתר בנייה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה יפעלו להטמיע זאת בתוכניות הסטטוטוריות השונות, המגיעות לאישור מוסד תכנון.
למכתב: https://rb.gy/rk1qb